משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחר בזוכה בתחרות ראשונה מסוגה בישראל, במסגרתה הוזמנו אדריכלים ואדריכלי נוף ישראלים, לעצב את דור לולי ההטלה הבא של ישראל. הדגם הזוכה הוא דגם של חברת "אגרוטופ", שעיצבו אדריכל איתי פלג, אדריכל יוסף בורשטין ואדריכל נוף נתן גולמן. הדגם הזוכה ישפיע על הנוף הישראלי הגלילי בעשרות השנים הקרובות, תעודת הזכיה במעמד שר החקלאות.

הדגם בעל מראה "הייטק מתועש", והוא עוצב בניסיון שלא לפגוע בטופוגרפיה הטבעית ותוכנן מתוך תפיסה של השתלבות נופית, אך לא בגישה של הסוואה והסתרה. הדגם בנוי מחומרים ממוחזרים, מציע טיפול כולל בתשתיות הסובבות ומציע מספר דרכים לייצור אנרגיה נקייה – על גג הלול מותקנות טורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל. כמו כן, זבל העופות והפסדים מועברים למרכז ייצור אנרגיה מדלק ביולוגי. הדגם מציג לול המתפקד כמערכת סגורה – כל תוצרי הלוואי נאספים ומטופלים במערכות ייעודיות. הלול תוכנן כיחידה סגורה המאפשרת בידוד ביולוגי מהסביבה על פי דרישות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות. מעטפת הלול הפנימית בנויה חומר מבודד ודופן הלול כפולה בכדי למקסם את הבידוד מהסביבה ולאפשר הקטנת צריכת האנרגיה לחימומו וקירורו. מי התשטיפים נאספים בתעלות ניקוז, מסוננים וממוחזרים לשימוש או נאגרים לשימוש עתידי. תאי התרנגולות תואמים את התקן האירופאי, שאומץ גם בישראל, המאפשר התקנת תוספות לרווחת העופות, כדוגמת: בדי לינה, משטחי התפלשות ותאי הטלה. בלול משולבים אמצעים לניצול אור טבעי ומתן תנאי מחייה אופטימאליים למטילות. התחרות הרעיונית התקיימה במסגרת הרפורמה בענף ההטלה שמקדם משרד החקלאות, שמטרתה היא שדרוג הלולים הקיימים והתייעלות ממשק הייצור והשיווק בענף. התחרות משותפת למשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולמועצת ענף הלול ובחסות עמותת האדריכלים ואיגוד אדריכלי הנוף. פתיחתה נבעה מהרצון לקדם את ענף ההטלה ולעצב את חוות הלולים באופן חדשני, שישלב טכנולוגיות בנייה מיוחדות, תכנון בר-קיימא וטכנולוגיות ירוקות, שימוש בעקרונות של תכנון "ירוק" ומקיים, צמצום צריכת אנרגיה, מזעור פליטות זיהום והשפעה על איכות אוויר, טיפול מיטבי בשפכים ופסולת אורגנית, ניצול מים ונגר עילי והפחתת עלות תחזוקה וחדשנות תכנונית ועיצובית, שתאפשר לשלב את הלולים בסביבתם באופן הטוב ביותר.
רותי פרום-אריכא ממשרד החקלאות: "אחד היעדים העיקריים של התחרות הוא לבחון ולקדם עיצוב לולים מודרניים המשתלבים בסביבתם. במסגרת זו, בין הפרמטרים שנלקחו בחשבון בתחרות היו איכות התכנון והעיצוב, היעילות האנרגטית, אופן שילוב הלולים בנוף הגלילי וכלכליות ההצעות. פתיחת הנושא לחשיבתם של אדריכלים ואנשי מקצוע הולידה רעיונות מיוחדים שעד היום לא אפיינו תכנון מבני משק חקלאיים ובפרט לולי תרנגולות". אחד היעדים של התחרות היה להביא לדיון רעיונות הנוגעים לעיצוב מקיים, טכנולוגיות ירוקות מתקדמות ושילובם במבנים חקלאיים בהתייחס לנושאים, כגון: שילוב בסביבה, יעילות אנרגטית וניצול אנרגיית שמש, רווחת המטילות, אמצעים למניעת מטרדים סביבתיים, תוך הצגת פתרונות מוכחים ויעילים מן הבחינה הכלכלית התואמים עקרונות של תכנון בר קיימא.

חבר השופטים כלל את אדריכל שמאי אסיף, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, רותי פרום-אריכא, סגנית מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות, האדריכלים רפי רייש ואילן אייזן, אדריכל הרי ברנד, נציג עמותת האדריכלים, אדריכל נוף ישראל לדרמן, מאיגוד אדריכלי הנוף ונציגי ענף הלול. 
כתבה: דפנה יוריסטה, חדשות עיתון עיצוב